|
בערוב ימי
מותר לי להיכנע
לתעתועי קיץ
למתיקות
פיית סוכר
בספל הקפה
כשגוף קטן זוהר
חולף לו
מול דלתי
מעיר שלוות לילי
מאיר דימדומי חיי
פיה קטנה
ואני זקן
אבק כוכבים
לרגליה
כבד תנועה
נתמך מקל -
משענת קנה סוכר
רצוץ
והיא כה קלילה
במחול הפיות שלה
מול מרפסתי
ואני רוכן על המעקה
נפעם כמו הוזה
נרעד כחוזה
המדינה
מגרד זקני בפליאה
רכות כנפיה
במעופה ממטירה היא
גשמי ניצוצות
אורה סנוורים
מחריש קול היגיון
מערטל את משקלי הסגולי
לחישתה מאלחשת
ידיי ורגליי
קיצפה יוצא עלי
מרימני באוויר
כבועת סבון
וקולה בראשי
אומר
זה לא חלום |
|
|
אומרים שעל ראש
הגנב בוער
הכובע,
ואם לגנב אין
כובע?
אז ראשו בוער?
או אולי כובעו
של קרוב משפחה?
אם מישהו יודע
שיגיד לי את
התשובה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.