דאנס אוף לייף / נועם |
ילד שלי, שנתיים עברו...
הדרך שתבחר, תמיד תכאיב לי
וגם זאת שאני עצמי אבחר, תצבוט בלבך
ידענו מה יהיה כבר מההתחלה,
אך האהבה גנבה מאיתנו את ההגיון
ויתרנו על הרבה
ניסינו ולחמנו
נתנו שוב סיכוי, ושוב, שוב... נפלנו.
תסלח לי על הכל, כי אני לך סלחתי
דריכנו כבר לא נפגשות
ועם הפרידה, הן שורפות אותנו...
אהבתי אותך מספיק כדי להלחם
ואני עדיין אוהבת מספיק כדי להשאר שבורה
שנינו המשכנו בלי שום סיבה, שום סיבה שתוביל להצלחה,
שום סיבה, חוץ מאהבה
ועכשיו
זה נגמר
זה תם
זה עבר
להתראות, אהוב יקר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|