[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הנשיא קנדי הגננת רבקה ואני
Email: amnont@walla.co.il
http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lme.htm

Homepage (Hebrew): http://www.stage.co.il/Authors/AmnonTill
Homepage
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/homepage.htm
Picture
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/instant/aboutme.html

==========================================
הקדמה

שני הסיפורים שאני מספר קרו לפני זמן רב. הספור הראשון קרה
כאשר הייתי כבן 6 בשנת 1951. הסיפור השני קרה ב1963 כאשר הייתי
בן 18 בנח"ל בקבוץ דגניה ב'. ללא ספק השנים הרבות שעברו מאז
השפיעו על זיכרונותי, אולם כך אני זוכר את אותם אירועים.
====================================
מדוע עלינו לכבד את הגננת שלנו - סיפור עם מוסר השכל

נולדתי ב15.4.45  בת"א, בבי"ח ליולדות "עין גדי", שהיה אז ליד
בי"ס "בלפור". עד היום אני זוכר את ריח הליזול החריף, שהיה
מורגש לכל מי שהיה בסביבה. היום בית חולים זה נדד צפונה לצפון
ת"א.

נולדתי בזמן סוף המערכה על אירופה במלחמת העולם השניה (כידוע
הנצחון על גרמניה הנאצית נחגג ב9 למאי, כשלושה שבועות לאחר
הולדתי). ליד הבית שלנו היתה תחנת "מגן דוד" שאליו הגיעו פגועי
תאונות דרכים ופצועים אחרים. היה לנו ליד הבית בית יתומים,
בעיקר ילדי פליטים מהשואה באירופה. כמו כן מול בית ספר בלפור
היה בית ספר לאחיות שהיה קיים זמן רב.

בת"א גרתי ברחוב מזא"ה פינת רחוב מלצ'ט, מול הבית בו התגוררה
האלמנה של ביאליק. לא הרבה אנשים יודעים זאת, אולם עם מותו של
ביאליק, עזבה אלמנתו את בית ביאליק ועברה להתגורר ברחוב מאז"ה,
בדירה השייכת לעיריית ת"א.

אנו גרנו בקומה השלישית ואני הייתי מתבונן ממרפסת ביתנו אל
המרפסת של אלמנת הסופר והמשורר הלאומי ביאליק. ב1992  ביקרתי
במקום זה, ובבית זה ישנו עתה מוזיאון השייך לעיריית ת"א. התברר
לי שהיא המשיכה לחיות שנים רבות, וכנראה שאלמנת ביאליק חיה
בבית זה עד שנת 1969.

מול ביתנו, שהיה ברחוב מאזה 21, ברחוב מלצ'ט 6 היה גן ילדים של
הגננת רבקה. בגיל 5.5 התחלתי ללמוד בגן זה עד שהתחלתי ללמוד
בבית הספר "בלפור" בגיל 6.5.

יש לי מספר זיכרונות מהגן: אני זוכר שלפעמים ראינו שם את סרטי
צ'רלי צ'פלין. אני זוכר ש1951 היה בת"א שלג (אירוע נדיר ביותר
שהשאיר בי את חותמו) ועשינו בובת שלג עם אף של תות. למחרת
באנו, השלג נמס, ואנו בכינו על אובדן בובת השלג שלנו.  

היה דבר אחד מעשי שלמדנו בגן: היינו רוקמים הרבה מפיות עם שמנו
רקום על המפית, (דבר ששנים רבות אח"כ עזר לי בנח"ל לתפור
כפתורים קרועים לחולצה הצבאית).

אבל הזיכרון המעניין ביותר הוא הזיכרון של בריחתי מהגן. בקשר
לסיפור הבריחה מהגן, יש לזכור, שגם לגננת רבקה וגם לי יש
זיכרון של פיל. שנים רבות, זכרנו שנינו אירוע זה.

ומעשה שהיה כך היה: משום מה יום אחד נמאס לי מהגן והתחשק לי
לברוח הביתה. על צווארי היה תלוי מפתח הבית. כדי לברוח מהגן
הייתי צריך לצאת מהגן, לחצות את רחוב מלצ'ט, לעלות שלש קומות
לפתוח את דלת הכניסה ולנעול אותה, כך שהגננת לא תחזיר אותי
לגן. ואמנם כך עשיתי. אם זכרוני אינו מטעה אותי, הגננת הבחינה
בהעלמי, וצלצלה על דלת ביתי, ואני הייתי "גיבור", ועל אף
צילצוליה המרובים, לא פתחתי לה.

למרות האמור לעיל, סיימתי את גן הילדים בהצלחה, ועברתי לכיתה
א' בבית ספר בלפור. למדתי בבית ספר זה עד כיתה ד'. בכיתה ה'
עברתי לבת ספר דובנוב בת"א ואנו עברנו לגור ברחוב מאנה ליד
כיכר מסריק. למדתי שם עד כיתה ח'. אז עברנו עם חלק גדול מהכיתה
ל"תיכון חדש" בת"א, שאותו ניהלו המנהלים טוני הלה וד"ר צבי
ברמן. אח"כ הלכנו בן 1963-66 ל"הגשמה" בנח"ל והיינו בדגניה ב',
בארותיים ותל קציר.

לאחר סיום התקופה הצבאית הזו, למדתי באוניברסיטת ת"א
פסיכולוגיה וסוציולוגיה בן 66-69 וגמרתי בהצטיינות את לימודי.
פניתי לשגרירות האמריקאית לשם קבלת מלגה, ואמנם ניתנה לי מלגת
אסיסטנט מחקר והוראה באוניברסיטת אינדיאנה למסלול ישיר
לדוקטורט. אולם כדי לקבל ויזה לארה"ב הייתי צריך לעבור שורה של
בדיקות רפואיות. עברתי בדיקות אלו ועתה הייתי אמור לקבל חותמת
שכל בדיקותי הרפואיות היו תקינות.

עמדתי בתור זה ועתה אני רואה שמי שאמורה לחתום לי על מסמך זה
היא, לא פחות ולא יותר מאשר הגננת רבקה!! מסתבר, שעם השנים,
עשתה הגננת רבקה הסבה מקצועית ועברה לעבוד בחברה שמבצעת בדיקות
רפואיות עבור השגרירות האמריקאית, לא פחות ולא יותר!!!!

כאשר הגעתי לראש התור זיהתה אותי הגננת רבקה ופנתה אלי: "שלום
אמנון, אתה זוכר שפעם ברחת מהגן שלי ולא רצית לפתוח לי את הדלת
שצלצלתי אצלכם? עתה זו ההזדמנות להשיב לך על מעשיך הנלוזים
בעבר - אינני חותמת על שום מסמך רפואי!!".

לאחר תחנונים ובקשות סליחה ומחילה רבות, הועילה הגננת רבקה
לחתום ואני יכולתי ללכת לשגרירות לקבל את הויזה המיוחלת לארה"ב
ולהמשיך את לימודי התואר השלישי שם.

מוסר השכל מסיפור זה: "לעולם תתייחס יפה לגננת שלך ואל תתגרה
בה, אינך יכול לדעת באיזה פינה אתה עלול לפגוש בה שנית!!"
======================================
הקשר שלי לרצח הנשיא ג'. פ. קנדי.

כדי להסיר שום ספק מפרשת רצח קנדי, נתחיל בזה שלא אני רצחתי את
קנדי. כידוע וועדת וורן קבעה שרוצח קנדי הוא לי אוסוואלד.
למרות קביעה זו רב הנסתר על הנגלה בפרשה זו, ורבים מהאנשים
שהיו קשורים לפרשה זו נרצחו ונעלמו בנסיבות שונות ומשונות,
כולל לי אוסוואלד שנרצח ע"י ג'ק רובי, מול מסכי הטלוויזיה. אני
מקווה שלמרות הספור הבא לא יקרה לי שום דבר!!

רצח קנדי ארע ב1963 ובאותו זמן היינו עם גרעין הנח"ל שלנו,
גרעין "קציר" בקיבוץ המאמן דגניה ב'. באותו זמן היינו עושים
מארבים ליד הגבול עם סוריה. ערב אחד חזרנו ממארב ואחד החיילים
אמר: "אתם יודעים מה קרה? רצחו את הנשיא קנדי!!" אנו לא יכולנו
להאמין לידיעה זו שנשמעה כה מרעישה.

אולם כאשר חזרנו לקיבוץ דגניה ב' ראינו ילדות קטנות בקיבוץ
ממרות בבכי על מותו של קנדי והבנו שאמנם הנשיא קנדי נרצח.
באותו בוקר, שהיה יום שבת, אם זכרוני איננו מטעה אותי, הייתי
אמור לעשות תורנות מטבח, עם שותף בשם קדיש לוז, שהיה יושב ראש
כנסת ישראל באותה תקופה. אנו היינו אמורים לשטוף את כל הכלים,
בעזרת מכונה לשטיפת כלים שעמדה לרשותנו.

אולם בזמן ששטפנו כלים, נקרא קדיש לוז לישיבה תכופה, והוא היה
אמור לייצג את ישראל בהלוויתו של רצח הנשיא קנדי. אני נשארתי
לבדי לשטוף את כל הכלים של הקיבוץ, ואז בכיתי פעמיים: פעם אחת
על מותו של הנשיא קנדי ופעם שניה על כך ששכני לעבודה נטש אותי
ונסע להלוויתו של הנשיא.

מוסר השכל של סיפור זה: כאשר אתה שותף כלים במטבח הקבוץ תדאג
ששותפך לניקוי הכלים לא יהיה יושב ראש הכנסת, הוא עשוי לנטוש
את משמרתו ולהשאיר אותך לבדך עם כל כלי הקבוץ!!    

למותר לציין שכאשר סיפרתי סיפור זה באמריקה התקשו האמריקאים
להבין כיצד יושב ראש הכנסת (The chairman of the Israeli
Parliment), כאשר הוא בא לחופשתו בסוף השבוע בקיבוץ, הוא מבלה
חלק מחופשת השבת שלו בשטיפת כלים!!
========================================
קבוץ דגניה ב'
http://www.hotels.co.il/hotelsmain/hotels/Hotel.cfm?hotelID=479

קישור לתמונות הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי
http://jfklancer.com/Dallas.html

http://www.historyplace.com/speeches/jfk-cuban.htm

http://www.zeitenschrift.net/magazin/2-jfk.jpg

=========================================

הבלוג שלי בתפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=amnontill

הבלוג שלי בקפה דמרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=162968

=========================================







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ציפיות יש רק
לכריות
אבל אכזבות יש
לכולם


פינקי חושב
ומגיב


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/7/99 6:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמנון טיל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה