אסתי שגב / בכי |
בכי מר וזיכרונות..
מדוע, חייבת אני לעבור את אותו הסיוט?
יושבת לבד,
בחדר חשוך,
ריקה ממחשבה,
ריקה מדעה,
ונפשי חושקת במוות.
מדוע, מדוע,
נזכרת באותם הסיוטים,
באותם העננים השחורים המהלכים אחריי.
העננים הקודרים מכים בי ברקים, וגשם עז,
הגשם שבא מעיני,
הגשם הכואב..
ושוב יושבת אני לבד,
בחדר חשוך,
עם נר זעיר,
ומתפללת,
לעזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|