שואט גופי כגל המתדפק בחוף קסום
הרדידות של הגל היתה שקופה למדי
מרטיבה ויוצרת עיגול בחול היבש.
יבשתי עייפתי מהמסע המעיק
הבאתי עימי מזכרות חרוטות מספינה טרופה
הלכתי משם ללא חרטה השארתי שובל
של סיגליות שלא יאבד לי דרכי.
מקצה של גשם בא מכיוונך, ברור וצלול.
והענן שבך כל כך חזק ונישא בשמים לעברי
בא הישר מליבו של התכול העמוק.
דוג אותי ממצולות הים יקירי, אל תניחני לבדי
הכל זר לי פתאום זר ולא מוכר כי שינית לי את ציבעי הקשת.
תפקידך להיות לצידי וללמדני שוב להאמין.
כל חיי היו הנהרות שזורמים לים
הייתי שלולית, הייתי ערוץ, הייתי נחל מפותל
הפעם רוצה אני להיות הים בכבודו ועצמו.
מה רבו געגועי מה מר לבבי
בטרם יום יחלוף בוא אלי אהובי שלי
חלף לו הסתיו, והאביב מתדפק בדלתי. |