כהן מורן / הנשיקה האחרונה |
הם הביטו בעניים
בעניים דומעות
ידעו שלעולם הם לא יתנשקו עוד
הם ידעו והרגישו שזה הסוף
היא העבירה את ידה על פניו
מנסה לחוש את עורו הרך..
הוא העביר את ידו על לחייה
ושוב הרגיש את מגע ידייה
הם אהבו והתרגשו כל פעם מחדש
הם נשקו אחד לשני בפעם האחרונה
לקחו מהם את הדבר הכי יקר בעולם
את הנשיקה.
הוא הסתכל לה בעניים
וראה את דמותו,
ראה את החצי השני שלו
היא הסתכלה לו בעניים
ולאט לאט ראתה איך גוססת נשמתו..
רצתה לחבק אבל ידעה
שזה יהיה יותר קשה
היה זהו רגע של שקט
הציפורים הפסיקו לשיר
ואז הם הצמידו שפתיים
ולרגע הם נהיו לבן אדם אחד
בן אדם אחד ומיוחד..
והציפורים שוב שרו את השירים שלהן
והשמש שוב זרחה
בן אדם שעשוי מאהבה
בן אדם אחד
שהנשיקה ממנו נלקחה
ואז הגיעה השעה
הם לא יתנשקו יותר
לקחו מהם את הנשיקה.
אני לא ישכח אותך לעולם..
אך תזכור שאני ואתה
לא נתנשק יותר אף פעם
אבל למעלה שניפגש
תקבל נשיקה שלא קיבלת אף פעם בחיים!
כך היא אמרה והלכה בעודה פורצת בבכי..
והוא נשאר שם עם פה פעור וצעק לך..
אני מבטיח לך שזאת לא הנשיקה האחרונה..
והיא אפילו לא הסתובבה..המשיכה לה בדרכה
והשאירה מאוחריי רגע שלעולם לא תשכח
הנשיקה האחרונה שלהם כאדם אחד..
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|