|
נשמתי עייפה, זועקת לשמיים
מתביישת בעצמה
מפוחדת מדמותה
כל זה באשמת הכנות
האצילה, המתנשאת, המגוכחת
השמה לצחוק וללעג את כל מאמיניה.
ונשמתי מושפלת וחבוטה
במאמצים אחרונים להשאר בתודעה
להשאר שפויה
היא שולחת את זרעותיה לכל עבר
על מנת לתפוס חבל הצלה
שכנראה יתברר בסוף כחבל תלייה.
והכנות
או שעלתה בגורל
או שהיא בכבודה ובעצמה ראש לשועלים
ואיני יודע אם היא גוררת אותי לתחתית
או שמה שם היא מצאה אותי
עטפה אותי
שיכרה אותי
עד לשמחה
עד לאימה
עד לגילוי הפחד הכי גדול שלי -
גילוי עצמי. |
|
|
"חרגול, יותר
טוב שתשתוק"
יותר טוב למי?
האם לאנשי המעמד
התחתון
המתפרנסים
ממיחזור
סלוגנים? האם
ל15 אחיי
החרגולונים
המצפים שאביא
להם סלוגן
לארוחת הערב?
האם לזה שמאשר
את הסלוגנים
המאמן את שריריי
אצבעותיו בפסילת
סלוגניי? אין
אמיתות מוחלטות,
אבל יש מחלטות
אמותות.
ודרך חגב, חרגול
זה יותר בינוני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.