היום והלילה, לרגע לא נחים
מתמזגים בהרמוניה, מחליפים תפקידים
הזמן כמו גל, מתרחק מכל עבר
נעלם בחשאי, לא משאיר אפילו זכר.

ואני מנותק, בהשתוממות מתמדת
מוחי מעורפל, ומחשבתי לא קיימת
צופה בעולם מרחוק, עם משקפת
בבואתי במראה, לא משתקפת.

רד מלאך וקח אותי לטיול בשחקים
תוכיח לי שגם עלי מלאכים שומרים
כי הסוף מתקרב אלי, אורב לי בצל
ובלי התנגדות מצידי, אותי לבטח יחלל.

הלילה פולט בשיאו - פחד
שקט טהור, רעשה של מחט
האימה שליחתו, טרוף משחררת
ואת מלכת הזמן, היא עוצרת.

ואני מפוחד, עוצר נשימה
עוצם את העיניים, מחדד את השמיעה
לבי דופק ברוגז, ללא מנוחה
מחכה בחושך, לבואה של השינה.

רדי פייה וקחי אותי למקומות רחוקים
לאיים דמיוניים עם מכשפות ודרקונים
כי ויתרתי על הרוח וכעת תורו של הגוף
כי רק חלום אחד נשאר לי וזה לעוף.