עומדת אני על גדות הנהר
מימיני הנהר ומשמאלי אדמה דמיונית, פנטזיה, שקר שלי לעצמי.
עומדת אני על גדות נהר האמת, מסתכלת ימינה לבדוק את השתקפותי,
והשתקפותי במים הצלולים כל כך דוחה, כל כך הורסת.
אני, עצמי, מעוותת כל כך.
מועדת ימינה למראה היופי, למראה השלמות שלא קיימת, היצר שבי כל
כך רוצה להרוס אותי - רוצה כל כך לגרום לי לצעוד לתוך פנטסיה
שבה סופי ידוע מראש.
ואני צריכה טיפה מהנהר, כי שפתי נסדקות וגרוני נחנק מיובש.
אבל מועדת אני ברגע של אי-שפיות ונופלת לתוך אשליה שתשרוף את
נשמתי
והנהר, לא יהיה בשביל לכבות את האש.
ליריב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.