נגיד ויום אחד אתה הולך ברחוב. הכל טוב ושמח, ואתה אפילו קצת
מתרגש כי אתה הולך לפגוש מישהו שאתה אוהב. אתה בדרך לתחנת
אוטובוס, ופתאום אתה רואה את הבן אדם שאתה הכי שונא בעולם. זאת
אותה בחורה שתקעה לך סכין בגב בלי בושה, לא הסתירה את זה ולא
כלום. אז אתה ממשיך ללכת, דואג להעיף לכיוון שלה מבט מזלזל,
ופתאום אתה שם לב שהפעם היא לא מחזירה. מוזר. בדרך כלל, אתה
נותן לה כזה מבט, והיא מחזירה, ואף אחד לא מתמרמר על זה כי זאת
סוג של הסכמה לא מדוברת שיש ביניכם "אנחנו לא מסתדרים, אנחנו
לא אוהבים אחד את השני אז זה בסדר".
אתה עושה לעצמך "מנטל נואוט" וממשיך ללכת.
פתאום אתה שומע אותה קוראת לך.
"מה היא רוצה ממני?" אתה חושב לעצמך.
אז אתה עוצר, זורק לכיוון שלה איזה משפט כמו "אני ממהר" או
משהו כזה, למרות שיש לך את כל הזמן שבעולם, ואז בדיוק כשאתה בא
לחצות את הכביש היא אומרת לך בקול הכי מתחנן בעולם "בבקשה בוא
לפה רגע".
"טוב, משהו פה לא בסדר" אתה חושב לעצמך.
אז אתה מסתובב וניגש אליה כי הבטחת לעצמך שאף פעם לא תתנהג
כמוה. כשמישהו, גם אם אתה שונא אותו, צריך את העזרה שלך, אתה
תבוא ותעזור לו.
"נו אני ממהר, מה את רוצה?"
"תשמע, אל תספר לאף אחד, אבל לקחתי שלושה אקסטות. רציתי לדעת
אם אולי יש לך כסף לתת לי לקנות בקבוק מים" היא אומרת בלי
היסוס, בלי בושה.
הדבר הראשון שעובר לך בראש זה "שלוש?!?!" אבל אתה מנסה להתגבר
על עצמך כי אתה לא יודע מה לעשות. היא עומדת מולך מזיעה,
השפתיים שלה רועדות ואתה מרגיש שאתה נמס מולה. בכל זאת, זאת
הילדה שכשהיא הפיצה שהיא בהריון והולכת עבור הפלה רק בשביל
הצומי, היא סיפרה לך לפני כולם. הייתם זורקים קרח מהחלון שלה
על אנשים ביחד. ניסית לגרום לה להפסיק לעשן כי היא הייתה חברה
טובה שלך.
"אין עליי כסף" אתה אומר, וחושב שגם אם היה לך לא היית נותן
אותו לאיזה נרקומנית מסריחה, למרות שאתה יודע שאם באמת היית
רוצה אולי היית יכול לגרד כמה שקלים מהארנק.
"אולי תלכי הביתה..." כאן רגשות האשמה מתחילים לפעול.
"טוב, תודה" היא אומרת, ואז נותנת לך נשיקה בלחי. אתה רואה
אותה הולכת, ומתיישבת על איזה ספסל.
אתה לא יודע אם להמשיך ללכת או לקרוא לאמבולנס או פשוט להיכנס
לסופרמרקט ולהתחנן שיביאו לך בקבוק מים.
אז אתה מסתובב אליה, מעיף בה עוד מבט אחרון, וממשיך ללכת לתחנת
אוטובוס.
אחרי שבוע אתה קורא בעיתון המקומי שהיא מתה. היא חטפה דום לב
ברחוב.
היא לקחה שלושה כדורים ללב, ואתה מרגיש שבא לך לירות אותם
לעצמך בראש. |
