כעבור שנים רבות של סיכסוכים החלה סופית ובשעה טובה המלחמה ,
פרצו כוחות רגלים גבולות העיר העתיקה ובאו בשעריה לטעון את
זכותם ההיסטורית .
מתוך ידיעה מוחלטת של כוחות הצבא הענקים שההמונים תומכים בהם
לגמרי ראו כוחות השריון ראשונים את שערי העיר הגדולה .
בעזרת נשקים לא קונבנציונלים , שברו היחידות המיוחדת כל דבר
שעמד בדרכן עד כה, וכעט ניצבו בשער הראשי של העיר הגדולה כוחות
צבא עצומים כשהם משאירים מאחוריהם הרס וחורבן של שלוש ערים
קטנות.
לפתע נשמעו מעבר לחומות העיר צעקות .
למרות עובי החומות שנראו עד לפני שניה גדולות כל כך ולא עבירות
נשמעו הצעקות החלושות : "מהפכה" צעק צבא הצאר "מהפכה בשלטון"
,שערי העיר נשברו מבפנים במוטות זכוכית צהובים וגדולים
ומאחוריהם עמדו כל חיילי העיר ללא יוצא מן הכלל על גגות העיר
וברחובות והריעו לצבא הנכנס , השריון הסמיק , כל הנשקים הלא
קונבנציונלים נדומו ונפלו כחלודה וכוחות הרגלים נעמדו בפיות
פעורים .
לכל אורך ההשתלטות על העיר עצמה פחדו החיילים מהפתעות מצד
חיילי העיר , אך ההפתעות לא באו , החיילים כבשו את שני מגדלי
הארמון הראשיים ואת העיר העילית כולה כולל שכונות העשירים ובתי
המלך .
כעט שנותר רק מרכז העיר לכבוש ואין איש שיעמוד בדרכם , החלו
סיכסוכים בשרשרת הפיקודית של החיילות השונים .
למרות שחייל אחד לבדו יכול היה לכבוש את המעט שנותר .
סיכסוכים אלו העלו בעיות לפני השטח והביאו להכרה של הצבא בחוסר
היכולות שלו להיות אחראי על עיר כה גדולה, מה גם שהחלו להישמע
יריות מן הכוחות של צבא התגבור מהערים השכנות וממדינות חברות
איגוד .
לבסוף הוחלט פה אחד , בכל הרמות של השרשת הפיקודית כולה , לשבת
ולחכות .
לראות מה יקרה , לתת לצבא ולעיר הגדולה קצת זמן ביחד לראות מי
יפול קודם ,
או לחילופין לתת לשניהם ליפול יחדיו . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.