אמרת שאהבתי  נפלאה ומשולה  לה לים
כה עמוקה  וסוערת ולעיתים דוממת גם
בזכותך רוחי  סערה  בגללך גופי רגש
אך כל זה חלף,  עכשיו אני דוממת

לא השכלתי לאהוב רק קצת
לא  הצלחתי לאהוב גם
לא הסכמתי לאהוב בתנאי
או אז בסערת נפשי  אמרתי עד כאן. ודי

אמרת שצמא אתה לאותה סופה
שאת שנינו בעבר לתהומות סחפה
אך את אהבתי לא תוכל יותר לשחזר
ואת רגשותי יותר לא ניתן למחזר.

למד אותי ידידי איך בך לא לפגוע
על עצמי  להגן מפני כאב ורוע
ולך אומר במלא כנותי הנודעת
גם אם היא בוטה ופוגעת.

לא עוד.......