כשנכנסו לאוטו והוא העביר הילוך, ידעתי שזה נגמר.
אל תשאלו אותי מה היו הסימנים שלפני, איפה היו המבטים, הריבים,
לא אוכל לענות לכם.
אבל ברגע שהוא החליף לשלישי ידעתי שאין יותר כלום.
נסענו בשתיקה, הרצליה-ר"ג מעולם לא נראתה איטית כל כך..
ואנחנו עוברים כבישים שלמים של פנסים גבוהים שמאירים ללא צורך,
על העננים האפורים נתגלו פיסות של אור, וקרעי שמיים מכחילים,
סימן לבוקר חדש, יום נוסף, ואנחנו לא מדברים.
רצועות שלמות של כביש ואתה לא אומר מילה.
בכוונה, ככה נראה לי לפחות, שמת דיסק שאני ממש לא אוהבת,
המוזיקה מתנגנת לאט, אומרת את המילים שאתה לא מוכן.
אילון דרום, מחלף ההלכה, מילה אחת, בבקשה, תוציא אותי מהסיוט
הזה, מילה אחת. רמזורים ירוקים כל הדרך ובא לי להקיא, אלוהים,
רק רמזור אדום אחד, אולי אני אוכל לנשק אותך.
כלום, רמזורים ירוקים בשרשרת ועוד חמש דקות אנחנו מגיעים.
מבטך מרוכז בכביש, מתרכז נורא בכדי לא להרדם, פיטר פן עייף
שלי.
מגיעים, שדרה, ועוד כביש וכבר מגיעים, ואתה לא אומר מילה.
עושה פרסה ומוריד אותי בכניסה, ממלמל איזה "בי" חטוף, הדלת
נטרקת מאחוריי ואתה נוסע במהירות.
אני רק מחכה לטלפון שלך עכשיו ילד, כי אני יודעת שזה נגמר.
אל תבקש ממני סימנים מנחים, אל תשאל מה גרם לי להגיע לזה, ברגע
שהחלפת לשלישי, ידעתי שזה נגמר.
איילון דרום- מחלף- גשר ההלכה, מגיעים וכבר ידעתי שאין כלום.
הרצליה-ר"ג מעולם לא נראתה רחוקה כל כך.
מעולם לא הרגשתי בודדה כל כך.