דקלה בי / לאהוב ולכאוב? |
יושבת כאן וראשי בין ברכי.
חושבת.
חושבת עליו וחושבת עלי,
והדמעות זולגות וים גדול יוצרות
ים שמטביע את הרגעים היפים והזכרונות,
ועכשיו נדמה כי לא יעזור כבר דבר.
החיוך הנצחי לא ירפא
וההצהרה המשמעותית ביותר לא תשנה
כל טיפת טוב תיעלם בעצב
ותהפוך לזניחה בים הנוגה.
כואבת.
כואבת אותו
כואבת אותנו
כואבת אותי!!!
כואבת את מי שהפכתי להיות
כואבת את זה שמסכימה לכאוב.
צועקת!!!
לא רוצה לכאוב יותר!!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|