רז קינן / בין לבין |
ואת לא שם למטה, את לא מחכה לי שם ולא תופסת אותי.
הרצפה אוחזת בי ועוטפת אותי באפר עצוב של מוות.
ויש לי שקט. הרבה שקט. ואני לבד.
אני לבד תמיד, בעולם שהוא בין לבין.
אני חיה ומתה.
ואני ביני לבינך. תמיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|