סוזן היתה צורחת בקולי קולות בחוצות העיר. כולם ידעו מי זו, אי
אפשר היה להתבלבל. כל הרחוב עצר, כל האנשים עמדו, לא היה איש
שלא הסתכל. בסוף הגיעה משטרה. כזו ניידת עם אורות כחולים
מהבהבים כמו דיסקוטק. שני שוטרים עם מדים ואזיקים ואקדח לקחו
אותה בידיים וברגליים ואחרי כמה קילומטרים היא נעלמה.

מספרים שאחר כך זואי לא יכלה לאהוב יותר ושכמעט שלקחו אותה גם.
מספרים שהיא היתה שוכבת ערה בלילות וסופרת צעדים עד לגאולה.
מספרים גם שזואי אהבה רק את סוזן. מעולם לא אהבה לפניה ולא
תאהב אחריה. מספרים שהיא נרצחה בטעות, טעות אנושית. שהיא
הורעלה או שלקחה כדורים. איש אחד אמר שירו בה באמבטיה, איש אחר
אמר שדקרו אותה עם סכין. אבל איש לא יודע איזה מין מוות היה לה
לזואי, אז כשעוד היתה בחיים.