שוב חלמתי אותך הלילה ופניך הנעלמים,
נוקבים בי, שורפים עד כלות הכוחות והנשמה,
כסיגריה הנוקבת מפית מודבקת לכוס, בריר טפל וסר טעם,
עד אשר המטבע נופל לתהום תחתית הכוס בקול חריף עמום,
כמפית מתכלה,אני נחרך עד אין קץ, והשסע הולך וגדל,
ודמעות דמי השחור
נמהלות בכאב ההמתנה
למותי-מותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.