סיגריות לא משקרות. זה בערך מה שרציתי לומר, אבל משעמם לי,
ואולי כדאי שאני אסביר קצת.
אז ככה. יש מישהו שסיגריה שיקרה לו פעם? אם כן, אז אני לא
מכיר אותו. סיגריה, כל סיגריה שבעולם, אומרת רק אמת. כלומר,
כבר כשאתה קונה חפיסה, כתוב לך שזה ממש לא בריא. אין חוכמות.
אתה יודע מה אתה מכניס לפה שלך: חתיכת נייר עם קצת דיו, והרבה
חלקי צמחייה מיובשים. וכמובן בין 0 ל-599 כימיקלים שונים.
אין מצב שמישהו אמר "נעשה ונגיד שלא עשינו" או לחליפין "לא
נעשה ונגיד שעשינו".
אם אתה יושב עם סיגריה וחושב לעצמך:"למה לעזאזל אני מדופרס
כל-כך??", הסיגריה תענה לך בכנות. אם לה אין מושג, היא תגיד
לך בלי בעיה "אין לי שמץ של מושג, תפתור את זה בעצמך." אם היא
יודעת היא לא תהסס לומר לך בכנות "אתה דופק לעצמך את החיים!".
וגם יכול לקרות שאתה יושב, לוקח שאכטה עמוקה, שורף משהו כמו
סנטימטר של חומרים מלאכותיים בלבד, ושואל את עצמך:"מה עובר
עלי? מה הבעיה שלי? מה חסר לי כדי להיות שמח כמו בדרך כלל?"
והסיגריה, כהרגלה, תענה בכנות ובחוסר ביקורתיות מוחלט, "אחי,
אתה דופק את עצמך! לעשן זה מטומטם. אני נתת לעצמך להתמכר
למשהו שבסוף יהרוג אותך, ומה שקיבלת בתמורה זה התקפות ניקוטין.
ואללה, אתה אהבל."
והדבר השני: הסיגריה לא מבקרת אותך בכלל. היא לא אומרת מה היא
חושבת על זה, או מה היא מרגישה כלפיך. רק את העובדות. או,
כן, הסיגריה מרגישה וחושבת, במיוחד עליך. היא יודעת בדיוק מה
היא חושבת על כל דבר שאתה עושה, על כל פיפס שלך יש לה מה לומר.
אבל, נאמנה לדרכה, הסיגריה רק תזרוק לך את האמת בפנים. בחיים
לא תוציא מסיגריה מה היא חושבת. זה החלק הכי קשה. אין פה
פידבק. הסיגריה היא לא חבר שלך, היא לא אחותך. במקרה הטוב,
היא הברמן-פסיכולג שלך, שמקשיב ומקשיב ומקשיב. ובאותו זמן
מחלק משקאות לכל בנאדם אחר בעולם.
סיגריה היא לא כמו שום דבר אחר. אם אתה יושב עם בקבוק וודקה,
ואתה מצליח איכשהוא, באורח-פלא, להתנתק מהחרא של בדרך-כלל, אז
הכל סבבה. אלכוהול משקר. אלכוהול לא אומר לך את האמת. הוא
עושה דווקא, ואומר לך את מה שהיא רוצה שתשמע.
כשאתה קונה בקבוק, כתוב לך מאחורה על המורשת הארוכה של החברה
שמכינה את זה. קבינימאט, אני לא רוצה לקנות מורשת, אני רוצה
לקנות משהו לקפוק איתו את הראש המסכן שלי. אף פעם לא תמצא
סיפור חיים על קופסת סיגריות; מקסימום איזה אמרת שבח על תהליך
הייצור. זה לא חסר-קשר לגמרי: את תהליך הייצור של הסיגריה אני
יכול לכבד, כי אני מעשן אותו. אם היו כותבים חצי דוקטורט על
תהליך הייצור של הוודקה שלי, הייתי מכבד את זה. מה הקשר של
איזה ברון רוסי לכל העסק?
ותכל'ס, בינינו, מה עושה לך האלכוהול? סתם גורם לך לעיוורון
זמני, הוא מרשה לך לא לשים לב למה שבאמת קורה. הסיגריה לא
עושה את זה. היא לא מכסה שום אמת כואבת.
גם גראס אותו דבר. אז גראס יותר אלגנטי, יותר בסטייל. סבבה.
אבל שאף אחד לא יגיד לגראס אומר את האמת. גראס הוא הרבה יותר
מתוחכם מאלכוהול. הוא לא אומר לך שהוא דופק אותך. לכאורה,
הוא סתם מביא את מה שנמצא בפנים החוצה, אפילו אם אתה לא רוצה.
אבלף ברצינות, גראס לא עושה ממך צחוק?
גראס צוחק עליך! אין חוכמות, הוא עובד עליך בעיניים, ואז הוא
עוד צוחק לך בפנים כשאתה מסטול מדי כדי לשים זין. נראה לך
שהוא סתם נותן לך לראות דברים קצת שונה? לא. גראס בא, דופק את
המחשבות שלך מבפנים, איפה שזה באמת כואב, ואז עושה לך סימנים
של "הכל בסדר, אחי, אתה סתם מסטול!"
מוסיקה? לא, היא לא נותנת שום דבר. מוסיקה באה ואומרת מה
שבאה להגיד, ואז הולכת כאילו כלום. במוסיקה אין שום שיחה. זה
לא שיחה, זה נאום. ניסית להגיד פעם משהו למוסיקה ששמעת? היא
לא מקשיבה. אם אתה אומר לה משהו, אתה קולט בסוף שאתה מדבר
לעצמך. זה באסה.
אני בדיוק היום ישבתי עם סיגריה ואמרתי זה את כל זה, והיא ענתה
לי בכנות ובלי שום ביקורת, "אחי, אל תדאג. אם תשחק לפי
החוקים, לך זה לא ייקרה." והרי סיגריה לא תשקר, נכון? |
