משה לביא / הקדשה |
המשורר, כמו האל,
אין לו גוף
ואין לו דמות הגוף.
והאומר, למשל,
"ידו של המשורר"
כדרך משל הוא אומר,
שהרי "ענייני הכלים
הגופניים הללו המיוחסים לו,
יתרומם על כל חסרון,
הם כולם להורות על פעולות אותם הכלים,
אשר אותם הפעולות שלמות אצלינו,
כדי להורות על היותו שלם בכל אופני השלמות...
כלי הפעולה המיוחסים לו - יד."
מכאן את למד, שלא נאמר
"ידו של המשורר"
אלא להורות על פעולתו.
טעמי, אם כן,
מטוב ידו של המשורר,
היא פעולתו,
היא שירו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|