|
חודי חניתות רמוסות
גאווה עורקית מדממת
כמו היכונו אל החומש
להבי רמחים רצוצים
קני אהבה למשענת
גווים נפרדים מכוח
זוקף קומה מתערער
בנפש סבוכת ענפים.
ואנו בה, בנו לכודים -
את
אני
לחוד. |
|
|
קמים בבוקר,
מרימים נעל אחת,
ואז מחפשים חמש
דקות לאן השנייה
זחלה, אני חושב
שהן רבות בלילה,
וכל פעם נעל
אחרת נעלבת
ובורחת.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.