נולדתי שיכורה.
נולדתי שיכורה כבישוף של דאבלין
בחגו של פטריק הקדוש. הו פטריק,
הקדוש עם הכבד המפורר בעולם!
לא רע, יחסית לקתולי.

נולדתי שיכורה.
נולדתי אל תוך המשתה הגדול.
(מוסיקה: גלאם-רוק.
אוכל: דייסה.)
תריסר בריטים מסוממים עם גיטרות,
כמה עשרות דיקטטורות
אפלות, שהתעייפו מההרג,
אבל המשיכו במלאכה לאחר הפסקת סיגריה,
פן ייאמר עליהן: "פויה, דיקטטורה עצלנית",
היו הדברים הראשונים שמצאתי
במשתה הגדול.

מאז אני שיכורה,
מאז ידעתי
שחיי נידונים להיות - לא כשלון -
שיכרון:
חושים - מילים - אהבות - מחשבות -
לא הולכת ישר - נאחזת בקירות -
מדברת שטויות - כותבת סטיות -
לא יכולה להתרכז -
מערבבת שעט ונז -
בום -
תנו - לי - לקום.

נולדתי שיכורה.
נולדתי אל תוך המשתה הגדול.

(התאגידים, בפרוטוקול:
"החיים הם תחרות שתייה."
נולדתי שיכורה מכדי להתחרות בתאגידים.)

נולדתי שיכורה מהחיים.
מוסיקה: רוק-אנד-רול-
לא-מת.
אוכל: באמת
לא חשוב. מה שיש. מה שזול.

נולדתי שיכורה,
ורגע אינו עובר
בלי שאשמע את כל מיליוני הנוירונים
ההדוניסטיים שלי, עד הנוירון
האחרון,
צועקים:
מוות.



מוות כהנג-אובר.
תחשבי על זה, נערה יהירה.

מוות כהנג-אובר היחיד,
המצדיק ברמה המילולית
את הביטוי "מקיאה את נשמתה".

את נשמתי.
שתי.