|
עמדתי ליד המיטה. גופי הלבוש בשחור מוסתר למחצה בצללים
החיוורים של השחר. עיני בלעו אותו.שיערו הארוך פזור בצורה שובת
לב על הכרית. אני היתה במטבח עושה קולות של הכנת אוכל. הייתי
משועשעת מכל העניין, כמות המאמץ שהיא השקיעה, אני המסכנה.
שלחתי יד והעברתי אותה בעדינות מעל קווי המתאר של גופו הגמיש
והשריר. עיני דמעו. מצמצתי כדי להצליל את ראיתי. מין הסתם חדר
אבק לעיני. אני נכנסה לחדר הסתכלה בו באהבה ואז יצאה. היא לא
ראתה אותי. "זה יותר טוב בשבילך" לחשתי לעברה למרות שידעתי
שהיא לא שומעת אותי .הרכבתי את משתיק הקול ודרכתי את
האקדח.ליטפתי אותו במבט אחרון ואז יריתי בו. |
|
|
כשהייתי
אינסטלטור של
מפורסמים,
חשבתי שזה יביא
לי את התהילה.
הייתי שר למתי
כספי באמבטיה
החלפתי לו
פקוננג) סיפרתי
לטוביה
צפיר בדיחות
(סתימה בביוב
במטבח)
אפילו רקדתי אצל
אניטה פללי
בסלון
(התקנתי לה את
הברזים שהיא
קנתה
באיסטנבול, בטח
קנתה).
לא עזר.
יעקב פופק
מתוודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.