הדברים שכתבתי לך
אתה זוכר,
איך דרכת עליהם כמו
על קרח דק.

עכשיו הכנסתי לבקבוק
הייניקן ריק,
(יש לי עוד המון כאלה
בבית)
ואני שותקת ושותה,
כי היה לי המון
להגיד לך
ועכשיו אני מקיאה,
אל תוך הלילה הקר
אתה נזכר,
לילה קר-
אתה בטח מרגיש משהו
כשאתה שומע אותי
שתויה, שטויות, שניה
אחת,
זה כל מה שזה לקח
אבל מה שנלקח

אני פוקקת עוד בקבוק
אני שוטה, שותה
(עדיין) יורקת את המילים עליך,
אין מספיק זכוכית
בעולם,
להכיל את הבדידות שלי,
תתעלם, כמו אז
אתה נזכר,
לילה קר,
מה אכפת לי, לך
אלה סתם בועות אלכוהול
של שיכורה.

(אולי גם לי יהיה מזל ואשכח)