[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יעלי ליליה
/
לשתיכן,

תגידו,
אתן מנהלות איזה קרב כזה שאני לא יודעת עליו?
מנסות לראות מי תגרום לי לבכות יותר פעמים בשעה? ביום?
נדחפות לי בכוח למחשבות, לחלומות. עושות אולי חלוקה, אולי כאן
עשיתן הסכם. אחת נכנסת למחשבות שלי כל הזמן והשניה לחלומות.
לפעמים אתן גם רבות על מי תגרום לי לחייך, אני חושבת. כי שתיכן
יכולות לגרום לי לחייך, הכי בעולם. על זה אתן בכלל לא צריכות
לריב. אם אתן רוצות שאני אחייך בזכותכן רק תופיעו בפתח ביתי
כשאני לא מצפה לכן, תתקשרו ככה סתם. ובעיקר תחבקו אותי.

זה נראה לי כאילו שיש שם איזה קרב מטופש. הלוואי. הלוואי
שמישהו בכלל היה נלחם עלי. נלחם בשביל להיות בחיים שלי, עושה
הכל כדי שאני אהיה בחיים שלו.
אבל אתן בכלל לא רבות עלי. לא על הבכי שלי, לא על המחשבות, לא
על החלומות ולא על החיוכים. זה נראה כאילו לא ממש אכפת לכן.
גם אם אתן אוהבות אותי (ואני יודעת שלפחות אחת מכן כן, ומאוד.)
אז אני לא רואה את האהבה הזו שלכן. לא כל כך אכפת לכן ולכן אתן
לא מתאמצות.
ואני לא מרחמת על עצמי ולא ממציאה לי את השטויות האלה. אני
פשוט רואה ומרגישה מה שקורה סביבי, או יותר נכון- מה שלא
קורה.

אולי אם הייתן מנהלות כזה קרב, הייתי לפחות צוחקת קצת, משתעשעת
מעצם המחשבה. אבל מהמחשבה שאני מרגישה את הקרב הזה בפנים והוא
כל כך רחוק מלהיות קיים לא עושה לי לצחוק. ככה אתן מרוויחות
נקודות על הבכי שלי, שתיכן, אל תריבו על הנקודות שלי, כי אין
פה זוכים. גם לא מפסידים, חוץ ממני.

אני יודעת שאתן לא צריכות אותי בחיים שלכן, וגם אם אני חשובה
לכן זה לא מספיק בשביל שתעשו משהו בקשר לזה.
אבל אתן,
אתן לא מבינות שאני לא יכולה לחיות בלעדיכן?








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/8/02 11:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעלי ליליה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה