לילך גור / נטול קופאין |
הוא גם לא נאמר.
בוא נאמר,
זה חושב שזה שר, אבל אין לזה מנגינה.
זה, צוחק, בוכה, י
ו
ר
ק
טפו, טפו.
זה לא נכתב על נייר.
זה לא חרט אגלי רגשות
על שולחן עץ ישן מבעד לנייר ממוחזר.
אין כאן דיון פילוסופי.
כאן לא שרים על כוונה או מהות.
כאן כותבים - הוויה.
מהי?
חוויה. האם היא?
הבנה.
כן זו התכונה.
זה שיר שאין לו
התחלה.
אמצע,
סוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|