|
וכמו מתוך חלום
שומעת את דבריך
איך אם הגענו עד הלום
נמשיך, אם אלך אחריך.
הלוואי והיית אומר
משפט זה לפני שנה
כמה שעלי אתה שומר
משפטך את עולמי בנה.
ואצעד אחריך באש
אתן את חיי למענך
גם בימי שקט ויש
גם בימים של מערכה.
ובין כל יקיריי
רק אותך רציתי
בלילות הזויים
רק את עמצי רימיתי.
אי אפשר לשנות
את מה שכבר קרה
אי אפשר לשוות
מראה חם לאהבה קרה.
לו רק היה לי ניתן
הייתי מתחילה מחדש
אהובי בסבלנות לא ניחן
עזבני אחרי שבשדותי חרש.
את אהבתו לא אקבל
גם אם לנצח אתהה
אם אנסה שוב אכשל
את תקוותי בך לא אתלה.
לא שלך, כבר מזמן לא
רציתי אבל לא הצליח
רוצה למצוא פרצה או
לנפץ החומה שלבך הצמיח.
לנצח לא שלך,
לצערי. |
|
|
שאלה היפוטתית-
אתה בשנת
1906בבאר
באוסטריה, ואתה
יושב ליד בחור
שקוראים לו
אדולף. אדולף
הזה עוד לא עשה
שום דבר רע
בחייו, לא נכנס
לכלא, ועוד לא
פיתח את הדעות
האנטישמיות שלו.
האם היית יורה
בו ובכך מציל
מליוני אנשים
מהשמדה, או הולך
לבמה חדשה וכותב
על זה סיפור?
סלוגן שלא בטעם
טוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.