אלן מאיר / שם היו פנים ללא שמות |
הצביעות חגגה בכל פינה ,
כולם דאגו לכך שלא אבין איפה נחתתי ,
האמנתי לכל מילה שסיפרו לי ,
האמנתי למפקדי ,
האמנתי בדרכי ,
אך היום אינני עוד מאמין ,
חשבתי שמקומי היה שם במקום שישבו אסירים חסרי-פנים ,
חסרי- זהות וחיים ,
עיניהם היו כבויות ,
חסרי -יכולת לראות אורות ,
במקום שיש פנים
ללא שמות ,
ושמות ללא פנים .
כולם נראו לי דומים ,
כולם נראו לי שונאים ואויבים ,
בני-אדם , אנשים שפעם היו חיים .
19.04.1999 - אשדוד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|