[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מותר לי לבכות ? ולמה לשאול -
מותר לי להרגיש? להיות עצובה?
הבכי - חולשה, כך אימא חושבת
ולועגת לכל דימעה.

"לכי, מטומטמת, בכי עוד
האין דימעותייך ניגמרות לעולם?
רחמי על עצמך, כי אני אינני עוד
מרחמת עליך בכלל".

מי זאת האישה שאותי צריכה ללמד
מהם רגש ועצב - תלמד היא שימחה?
אותה האחת לא לימדה אותי אושר
אך הרעיפה אהבה.

"אל הבת היקרה לי מכל,
ובנפשי לי עולה מחיר רב מדימעה
רציתי תילמד קיום הבטחה,
רציתי שאת חשיבותה לי תדע" .

אך אמון אינך נותנת בי, אימא
ואיך זה אדע לתת חזרה?
אנסה אהבה, אך גם היא מעורפלת
מבולבלת עם פחד, מהולה ביראה.

לעולם לא תבין אימא
ולכן לעולם לא תדע,
מציאות דומה אך אחרת,
על מה שקורה לבין מה שהיה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האיש בפינה הוא
בן דוד שלי.





אלוהים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/02 10:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פסיכוזה נדירה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה