כל פעם שהוא היה נכנס לחדר הזה הוא היה מתרוקן עוד ועוד. הוא
היה שובר שעונים כדי שהזמן יעמוד, שהוא לא יצטרך להתמודד. הוא
היה סוגר את כל החלונות בבית כדי שהשמש לא תחדור והוא לא יהיה
חייב להודות שהזמן עובר והטבע עושה את שלו. הוא מאוד אהב אותה.
את הכל, את העיניים שלה, את הפנים שלה, את השפתיים הקמוצות שלה
את החיוך ההורס שלה ואפילו את האופי שלה. הם לא הספיקו הרבה,
אפילו ילד לא היה להם. רק תעודת נישואים טרייה.
הוא נכנס לחדר ונעלם הוילון. אולי אלו גנבים, או אולי גמדים
כאלו כמו מהתוכנית הזו, ששודרה פעם בערוץ עשרים, גמדים שגונבים
חפצים לענקים. כל הזמן היו נעלמים עוד ועוד דברים מהחדר. והוא
היה נכנס לחדר, ומתיישב על המיטה. מתיישב ובוכה. נוגע בכל
הדברים שנמצאים בחדר, מריח את הכרית, מביט בתמונות שלו שמונחות
על המכתבה. יוצא החוצה וסוגר אחריו את הדלת, יודע שמחר יחסר
עוד משהו. כך כל יום, רק כמה פריטים פחות לגעת בהם. אתמול, גם
הארון נעלם, גם כל הבגדים שלה, שהיו בתוכו. הארון הנעלם חשף
קיר לבן עם כתמים צהובים ומעט סדקים אפרפרים. הוא לא ידע למה,
אבל זה עשה אותו עצוב, הקיר נשאר לבד. ביום למחרת נעלמה המכתבה
וכל שהיה עליה. עוד ועוד דברים החלו להיעלם. אבל הדמעות שלו
תמיד נשארו בגרון, חונקות אותו, לא נעלמות. והריח של החדר לא
נעלם, הוא היה חזק מתמיד. הוא יכל לראות את כל הזכרונות שלו
מאותו החדר, כל פעם שהיה נכנס אליו.
בסופו של דבר, רק המיטה והשעון הגדול נשארו בחדר. הוא נכנס
לחדר, התישב על המיטה. התיישב ובכה. אחרי כמה שניות, שבהה
בשעון, הוא קם והתחיל לבעוט בו, להרוס אותו עד הייסוד. הוא שנא
לראות איך הזמן עובר.  בועט ובוכה. הוא יודע שמחר גם המיטה
תעלם. מחר, השמש תיהיה חייבת לחדור, הוא יפתח את כל התריסים
ויסיט את כל הוילונות. מחר כל השעונים יחלו לתקתק. רק הלב שלו,
הלב שלו יפסיק לדפוק. והריח  לאט לאט יתמוגג  בחדר ויעלם לו,
והקיר יצהיב לגמרי. ממחר, כל הזכרונות יעלמו.

אולי, בההזדמנות הוא יילך לחפש אותה, במקום החדש שלה. ייכנס
לחדר החדש שלה וייגע בכל החפצים. הוא יריח את הכרית. החדר הזה
שונה, הארון במקום אחר, והוא לא מופיע בתמונותיה יותר. מנסה
לחפש סדקים בקיר, אך לשווא. מנסה לדמיין שזהו החדר הישן , אבל
זה לא הולך.הוא יתישב על המיטה ויתחיל לבכות, ויצטער שעזבה
אותו.
יצטער עוד יותר על השעון החדש שלה שלא מספיק לתקתק. אולי הוא
ירצה להשאר בחדר החדש. יירצה שהזמן יעצור. יסיט את הוילון כדי
לכבות את השמש ויבעט בשעון. שיפסיק לתקתק.