חופש אחרון.
בואו ניסע לאילת?
לא... אילת עושה לי חררה, כוסיות בבגדי ים. לא נחמד. אולי טיול
מדבר. אבל מסלולים. ותחבורה.
כן! בואו ניסע לצפון!
אני מכירה איזה דתי נחמד. רק לא להרעיש בצאת השבת, שלא תיעלב
או משהו.
יורד עם הכלב. למטה מלא כוסיות. כאלה שראית פעם עם השכנה הקטנה
שעזבה לשומקום ושהמשפחה שלה זכתה בפספוסים באוטו ממש מגניב,
שאותו אגב, הם בחרו למכור ולקבל תמורתו כסף, או מכונית אחרת,
לא כ"כ עקבתי. אז הכוסיות שהיו חברות יושבות למטה, כל פעם עם
ערס אחר.
אחד מהם דווקא הכרתי, הוא סיפר אותי בפעם האחרונה. ממש בובה.
כיף לשבת ער בלילה. יש אוויר יותר טוב ושקט. כולם ערים בלילה
אבל בכל זאת יש שקט.
ממתי זה מפריע למישהו שאני ישן בלילות? הרי זה מה שעושים.
אפילו שישנים 23 שעות ביממה- בלילה ישנים.
אבל לא!
אתה תרד למטה ותראה כוסיות עם הכלב הטמבל שלך. שמחרבן באמצע
הרחוב. איפה שכולם הולכים. ואתה לא תרים. אפילו שקראת פעם מאמר
על רפול שהלך ברחוב עם הכלב כשהוא היה השר לאיכות הסביבה והרים
את מה שהשעיר חרבן. מעורר השראה, אבל אני לא עושה את זה. בעיקר
לא עם כלב כזה. חכם. אבל מסכן.
ומה זה השירים האלה?
מה כ"כ לחוץ לי להישאר ער. הרי היא לא מעניינת אותי. אני
מקווה. הבטחתי לעצמי לא להתקרב לשידוכים של ההורים.
הם חושבים שאני הומו. והיא באמת חמודה. והיא נשארת ערה עד שבע
בבוקר, חמוד.
סובלת מחוסר שעות שינה המסכנה. ועובדת כדי לנסוע לאמריקה.
בסוכות. או בפסח. אבל פסח זה רחוק. כן, כן, סוכות. איזה מזל
אתה?
ולשנייה יש קעקוע בגב התחתון. מעל התחת היא אומרת. גם בגב
התחתון. אבל מעל התחת.
פרפר כזה. כחול וסגול. מה לא ראית?
כן, אני מסתכל כל פעם שאת מתכופפת. ובכלל, אני גם אגיד לך את
זה.
עמדות כלפי הומוסקסואליות - האם זו סטייה? לאסוף חומר על כל מה
שקשור לתופעת ההומסקסואליות, האם זו סטייה? מאמרים (שלושה
קווים מתחת) כתבי עת, בית אריאלה. כן. וזה בא ממישהי שנוסעת
כמו מטורפת במיקרו כביש הערבה (ותמיד יש מיקרו ומאקרו, ואנחנו
הפוליטיקאים חושבים במאקרו, בשביל זה נכניס לכם חוקי תלבושת
ונבטל לכם את הטיול השנתי, ולא, חס וחלילה, בגלל שאנחנו שמנים,
קטנים ואין לנו פינות בכלל) ושומעת אייל גולן או איזה קוף
אחר.
קוף לא בגלל שהא מרוקאי, ולא בגלל שהוא מזרחי. סתם בגלל שהוא
קוף.
קופים הם בני אדם לא מפותחים.
הם היו הולכים שעירים לגמרי, בחצי מהגובה שלנו היום, כדי שהם
יוכלו לראות מעל הדשא, כי האקלים בדיוק השתנה בכדור הארץ.
ובארה"ב עוד מדרגים לי את הבורג כהמצאת המילניום. מה עם מכסחת
דשא?
ולמעצבת פנים יש בעיה קשה בלארגן לעצמה את הבית. כי זה כרטיס
ביקור. וזה מעיד על היכולות שלה. אבל אם למעצבי/ות פנים יש כזו
בעיה עם מכסחות דשא, אז שייהנו בלדרג את הבורג כהמצאת
המילניום.
אז מה החלטנו? צפון או דרום?
צריך לראות סקובי דו, ולהיפגש עם השות' של אפרת, כי הרי נוסעים
איתם. ואחד בחו"ל. לא מהשות'. מהחברים הנחמדים. גרמניה
ואוסטריה אני חושב.
צפון זה טוב. יש טיולי מים. וזה החופש האחרון.