רוני חוגרי / שתיקת הדם |
במקום בו שתתה האדמה את דמך
עובר עכשיו כביש
אנשים שמעולם לא הכירוך
ישחקו את האספלט בצמיגיהם.
ואני רוצה לומר "דמך מן האדמה זועק",
אבל יודע
שלא דמך הוא הגועש,
אלא דמי שלי בתוך ראשי מבעבע.
דמך שליו,
מחלחל באיטיות בעפר אליו ניגר אז
מתחפר ומתכסה בשכבה קשה
שחורה,
צולל אל מי התהום המתוקים, אט אט שוקע
ודמי אכול קנאה
ומתגעגע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|