New Stage - Go To Main Page

נסיכת הסיוטים
/
מלח הדמעות

כשהדמעה יוצאת לה מהעין, נושאת אתה את כל הכאב והתסכול, את כל
הבלבול והפחדים, ואת המועקות, היא משחררת את הנפש. אבל מה קורה
כשאין דמעות, ואין כוח לשלוח את המים אל הלחי? מה קורה כשאפילו
העיניים מתעייפות והעצב מתייאש מלבקש מוצא?
אני למדתי בדרך הקשה מה קורה כשהגוף בוגד בך. זה מכריח אותך
לחפור בתוך נפשך, למצוא את כל מה שמעיק, מה שמפריע, ולנתח עד
עלפון. עד הרס עצמי, עד התנתקות מוחלטת מהכל. התרכזות רק בדבר
אחד- השתיקה והחדירה פנימה עוד ועוד אל תוך הנפש. וזה מסע
הרסני. מסע כואב, משתק. אין יציאה ממנו, אין סוף ואין תקווה
אחריו. הוא מחסל לאט את כל השפיות, את כל השמחה, ואת כל
הספונטניות. פשוט גומר אותם. לאט ובהתמדה. בעקביות כזו שטנית
המחשבה משמידה אותי. ונהנית מכל שניה. מחייכת אליי חיוך זדוני
מלא הנאה וסיפוק.
ואני , נבוכה, מתקפלת, קמלה פנימה אל תוכי, מתמוגגת אל בין
הדמעות שלא ירדו כבר כמעט שנה. טובעת בהן ובמליחותן. עוד מעט
אני כבר לא ארגיש דבר. דבר למעט מלח הדמעות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/11/02 13:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נסיכת הסיוטים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה