והנה בא עוד יום כזה בו אתה לא רוצה להתעורר. הכל דפוק, כאילו
מישהו בא עם פטיש שניצלים ופשוט מעך לך ולשמחת החיים שלך את
הצורה, ולא רק זאת אלא גם טבל אותכם עמוק בתוך משהו דביק וגלגל
אותך בפירורים משלימים. זה לא נראה כאילו שווה בכלל לנסות
ולשפר המצב, אתה יודע שגם זה יידפק, ורק יהרוס לך עוד יותר את
מצב הרוח המאוס גם ככה.
אי אפשר להגדיר את זה כדיכאון, אתה לא מרגיש מדוכא. זה הרבה
יותר מזה. אתה מרגיש... ... ... רע. אבל זה רע אפילו יותר כי
אתה כביכול משלים עם המצב. עוברות להן שעתיים- שלוש ככה בלי
שאתה עושה כלום מכיוון שאתה מפחד לדפוק עוד דברים, ואז אתה
מנסה לדבר עם מישהו. כמובן, וזה הרי ברור כשמש, שאי אפשר להשיג
אף אחד כרגע.
אתה יוצא לטגן את עצמך באקלים המעודד של ארצנו הנהדרת, מקווה
לתפוס איזה פיצוץ לשיפור האווירה, וגם מזה מתאכזב. שוב, זה
היום המופלא הזה שבו שום דבר לא ילך לך כמו שרצית. אפילו מחוגי
השעון לועגים לך, בעודם נראים כמקפצים להנאתם בין השעות בצורה
לא הגיונית במיוחד.
בסופו של דבר, ואפילו די מהר, נמאס לך מהשמש הקופחת, ואתה חוזר
לקור המדכא של המזגן, אם יש לך כזה. סביר להניח שאין לך. לא
מספיק זה חרא של יום, אתה גם צריך להזיע בשביל לעבור אותו. ואם
היה לך, כיבית אותו ברגע של כעס ושוב אתה מזיע.
אתה מחליט ללכת להתקלח ולשטוף מעצמך את כל היום המסריח הזה יחד
עם הזיעה,ואז אתה נזכר במשבר המים - כאילו לא מספיק לך הבעיות
שלך, החלטת לקחת על עצמך את כל טעויות העולם...
ברגע הזה של ההיסוס, אבא שלך מחליט פתאום שגם לא נמאס והוא
צריך להתקלח. אתם בוהים אחד בשני, והוא מתוקף שנותיו נכנס
לפניך.
לרגע אתה מהלל את יופי השוויון שחסר כשצריך, ושוב עולה בך
הזיכרון מיא' שלמדתם על הסוציאליזם, ועמית שמאוד הושפע שבר לך
את היד ואחרי כמה דקות החליט לשבור גם את השניה למען השוויון.
שוב אתה מדרדר לעצמך את מצב הרוח. Smells like teen spirit
מתנגן ברדיו ואתה שואל את עצמך יחד עם השיר כמה נמוך אתה עוד
יכול לדרדר את המצב.
אתה עדיין מזיע. הכלבה שלך שמה לב. היא באה ללקק אותך, כלבים
צריכים מלח. היא מתחילה ללקק ומשאירה שובלים של ריר, עכשיו אתה
עוד יותר מסריח.
בנקודה הזאת, הדיכאון כבר מתחיל לחלחל, משמיד את התקווה שעוד
איכשהו הייתה בך. המצב אבוד. כמו שניצל שנשרף.
היום המופלא הזה דועך לאיטו כשהכלבה אוכלת אותך מבחוץ והדיכאון
מכרסם בך מבפנים.










לפחות לכלבה זה טעים.