לו הייתי פרפר
הייתי מסוגלת להיות חופשיה ללא כל דאגות בעולם.
הייתי מתעופפת כל היום בשדה הפתוח,
רוקדת לי בין צמרות העצים ומקפצת מפרח לפרח.
אוכלת ושותה מהם כידן המלך.

לו הייתי פרפר
הייתי יכולה להעלם
לעשות עצמי שקופה, קטנה ופצפונת,
מתכנסת בתוך עצמי ללא קולות רקע
מתי שרק הייתי רוצה.
לא היה שום צורך בעולם לתרץ ולהסביר דברים בשביל לפתור בעיות
מסובכות.
הכל היה פשוט וקל.

לו הייתי פרפר
הייתי לובשת כל יום משקפיים ורודים חדשים
שטוויתי לעצמי עוד מהחלום הרך והמתוק שנשאר מליל אמש
כזיכרון אפלולי.
הייתי מתענגת על הרגעים הטובים והכייפים שבחיים,
מתאלמת בהפגנתיות מכל הדברים הרעים הסוררים סביב.
רוב של שמחה ואושר בכמויות בלתי מתוארות
ללא שנאה, קנאה ומות.

לו הייתי פרפר
הייתי עוטפת את עצמי
ואת כל מקרי בשמיכה עבה של אהבה טהורה ונצחית.
הייתי מושכת על עצמי פסים בצבע סגול
בטעמים של שוקולד וכרמל
ונותנת  לצמחים ושאר בעלי החיים הזדמנות להתחכך בי
ולהשירם מעלי.

לו הייתי פרפר
לא הייתי עצובה לעולם.
עולם של פרפר זהו עולם נטול דאגות, חרדות, דיכאון
וקדחת יום יומית של ריצה מסביב לשעון.
הכל נעשה ברצון מבחלי מחוייביות ונקיפות מצפון.
ללא פחד מהבלתי נודע, אלא אך ורק לחיות את הרגע.

לו הייתי פרפר
הייתי נצחית

לו הייתי פרפר
הייתי מאושרת