|
ואז באו
החלומות.
שחורים, ורודים.
וקמתי
בבוקר.
ורציתי למות.
ועוד יום,
ולילה.
חלומות
ורודים, שחורים.
הילד
שלי.
וקמתי
בבוקר.
ומתתי. |
|
|
המערכת, בתכלס,
הם חבר'ה
שנונים, אבל
כשזה מגיע
לקווים
אישיים...
-שפרירית,
גם אני רוצה.
("האמת
בסלוגנים")
תגובת מערכת:
פסים. פסים
אישיים. וכן,
אלפי הסלוגנים
שאת שולחת לא
מתקבלים, כי הם
לא. לא שנונים,
ולא אישיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.