עבר:

אני לא יודע למה זה ככה. אני פשוט יודע שזה קורה. אין לי שמץ
למה. אבל זה ממשיך לקרות. זה תמיד ממשיך, תמיד, נכון?
כי אם לא, מה אני אעשה? אה? ברצינות, מה אני אעשה בלי הדבר
היחיד שגורם סבל ושמחה, רצון לחיים ורצון למוות?
מה אני אעשה בלי הדבר היחיד שגורם לי לחיות?
אולי אני ארגיש חופשי לזמן מסויים. אבל אחרי זה השמחה תהפוך
לעצב אינסופי.

הווה:

זה נגמר בינתיים. כנראה שאני בזמן החופשי כרגע. זה מתחיל
להתחלף. הרגשת העצב האינסופי מתחילה להיכנס אליי.

הסבר:

אהבה.