באיזה יום שישי אחד נרדמתי לשעה ככה על המיטה.
ובעוד אני ישן, הכה בי הפלשבק הכי מדהים שראיתי בחיי.
זה היה פלשבק מהתקופה הטובה ביותר, מהדבר הטוב ביותר, הדבר
שכלום לא יכל להתעלות עליו. זה היה פלשבק של זיכרון, משהו
אמיתי וחי, משהו שקרה באמת.
הפלשבק היה כל כך חזק ואמיתי ששכחתי לגמרי שנרדמתי על המיטה
ככה לשעה באיזה יום שישי אחד, זה היה כאילו המוח שלי שחזר את
זה, את הדבר הטוב ביותר, במדויק, אחד לאחד, הרגשתי כאילו אני
חי את זה באמת, בפעם השניה. זה היה דבר גדול באמת, וככה זה גם
חזר, בחלום הזה, שעד אז היה נראה רחוק, אבל במכה אחת, בשעה
אחת, הכל חזר חזרה. פשוט הכל, כל הזיכרונות, כל החוויות.
האנשים זזו לאותם מקומות, אותם דברים נאמרו, אותם רגשות עלו,
ואותן הרגשות חזרו. הייתי כל כך שקוע, לא זכרתי כבר שזה פלשבק,
או חלום, או משהו דומה. הדבר הזה, נתן לי אז כוח להמשיך, והנה
הוא חזר כדי להמשיך לחזק אותי, כמו אוויר טוב לנשימה.
זה היה הדבר הטוב ביותר, ואני זוכר שהרגשתי טוב, ושהלב שלי פעם
מהר נורא. העיניים אח"כ נפתחו, וזה היה כל כך אמיתי שקמתי
לעשות מה שהייתי רגיל אליו אז, בתקופה הכי טובה. וכשהתעוררתי
לגמרי, ראיתי שאני עם חיוך מאושר על הפנים ודמעות של התרגשות
בעיניים. |