גוני מנץ / שאלות של שעמום |
החול הנע בו עומד מלכת
חיי עוברים ללא מעצור,
ורק אני כחול נשפכת.
היכולת להתגבר על החיים
עזבה אותי כמעט בטעות,
וכל מה שנשאר לי עכשיו
זה להפסיק לחפש את המהות.
אבל מדוע נולדנו לקוות?
מדוע בחרנו להיות לבד,
כשבחיים אין קבלות,
ובשבילי אין אף אחד?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|