I


הלכתי עם שותפיי ליער בן-חרב, היער בו נרצח השטן, לפני 27 שנה.
לא היה לי מושג איך הם יגיבו למראה הזוועות אבל העלתי בדעתי
שכמה מהם ירצו להיות שותפים.
"זה הביקור הרביעי שלי במקום החודש". אמרתי להם כשהם עוקבים
אחרי בתוך החשכה, "אבל עבורכם זו הפעם היחידה שתהיו כאן".
הערתי להם לפני שעוד חשבו בדעתם לחזור.  שמעתי את סטלה לוחשת
לצ'ילי שהיא מתכוונת לחזור הנה גם בלעדיי, אך הסיכוי לכך קלוש,
חשבתי לעצמי.
הרגשתי שבכל אחד מהם שורר פחד מצמרר שהם מנסים להכחיש באמיצות
מזויפת שאני אמורה לקנות.
קיפי ושקוף עמדו להוציא עוד ג'וינט מהגרב, אבל צווחות של בני
אדם החזירו את ידיהם לאחוז בסכינים שהם הביאו עימם, כדי להתאחד
בקשר דם אחד עם השני, זה התירוץ שהם השתמשו בו. "לינזי, זה היה
הכיבוי? מה ש...מה שדיברת עליו בבית?" שאל קיפי שהיה הכי נחוש
בדעתו להשתתף בטקסים. "לא אח שלי, זה היה קרע, הכיבוי זה מה
שאתם הולכים לשמוע, ואם תזיזו את הגופות של עצמכם קצת יותר מהר
גם נספיק לראות". הם כולם הצטרפו אלי להליכה מתוגברת כשמתוך
לחץ קיפי שלף ג'וינט והצית אותו. סטלה חתכה את עצמה בידיים
וזרמים עדינים של דם ניתזו על כל אחד מהשותפים, "סטלה את רוצה
כדור של חשק או משהו?" שאל אותה צ'ילי "נו מה אתה דפוק? אתה
רוצה שאני אתחרמן שם על כל הנקבות?"
"עזבי נקבות, בובה, אני יכול לספק לך הנאה בלתי נשכחת..." שקוף
גיחך ותקע את מרפקו בחזה של צ'ילי, "גם שקוף פה, את יודעת" הוא
נעצר אחז אותה בכוח בכתפיים, "אנחנו יכולים לגרום לך להתעלות
על עצמך, יותר גבוה ממה שאת רוצה " היא ניסתה להתחמק אבל הוא
התקרב אליה עוד ולחש לה באוזן "אנחנו נתקע אותך עד
שתייבבי...ככה כמו בימים הטובים, את, אני ורוחה...אז מה את
אומרת??"
סטלה דחפה אותו והתקדמה אליי, הידיים שלה נראו זוועה, וורידים
סגולים בולטים וחתכים מכוערים מרוחים בדם מלוכלך וכמה כוויות
איומות מסיגריות. "בת זונה, תראי מה עשית לי...אני נגוע באידס
עכשיו בגללך" אמר צ'ילי כשצחוק מתגלגל בוקע ממנו ושיעול מזוויע
מצטרף לצחוקו. "הדם המלוכלך הזה שלך..." הוא ליקק את הדם מעל
ידו וירק הכל על החולות " טינופת, יש לזה טעם של..." הסתובבתי
אליו והוא בלם, והחיוך שהיה מרוח על הפרצוף שלו התחלף במבטים
חושדניים ומפוחדים והידיים שלו שרקדו להם קודם לכן הוחבאו
בכיסים. נשמעו צרחות איומות במשך של דקה שלמה, ואחריהן השתרר
שקט "זה היה הכיבוי" אמר קיפי, כשפיו פעור, ראשו מתנדנד,
ורגליו נסחבות בכבדות נוראה. "זה היה הכיבוי, חכו כאן, אני
הולכת לשחרר את השאלקוץ..." "שאלקוץ???" שאל צ'ילי, התקרבתי
אליו עד אפס מקום הבטתי לו בעיניים ואמרתי לו שיפסיק לשאול
שאלות, שזה יקח לי כמה דקות, והוא עוד יבין הכל, והלכתי.
"אנחנו לא נזוז אל תדאגי" אמר צ'ילי "אני וסטלה נדאג שהכל
יתקתק כמו שצריך", הוא הוציא כדור ובלע אותו "צ'יל מן אני חושב
שסטלה רוצה...." "אני לא רוצה כלום, צאו לי מהווריד, כמו
עלוקות אתם יושבים לי בנשמה", "עלוקות?? אני עלוקה?" שאל צ'יל
כשהוא מתקרב אליה ותופס אותה "אם עלוקה..אז עלוקה, נכון שקוף??
ואת יודעת איך זה עלוקות... עושות ככה כבד על הגוף" שקוף התקרב
ותפס אותה במותניים כשהידיים שלו מתחילות לטייל לה על הגוף
וחושפות פצעים, הוא שלף סכין מהכיס והתחיל לחתוך את המכנס שלה
כשהוא מלקק לה את  הגב, היא לא השמיעה קול ולא התנגדה "חתיכת
כוס שכמותך, אני רוצה לפתוח אותך, עד שיגיע לך שפיך מהתחת, את
מבינה??" והוא קרע את החולצה מעליה "שקוף יטפל בך עד שאני
אבוא. הפנים של סטלה נראו לבנות ומפוחדות, שפתיה מכווצות
ועיניה עצומות "אז מה סטלה...את מרשה לי לפנק אותך בכאב? אני
מבטיח שאת תהני..." אמר שקוף והשליך אותה לאדמה, הוא התקרב
אליה כשהיא מביטה בו מלמטה ומתחננת ממנו שיעזוב אותה, "אני
רוצה אותך", הוא פשט את הבגדים שלו, וירד אליה כשהיא מתרחק
בזחילה איטית כשלפתע מישהו תפס אותה מאחור, "הולכת לאנשהוא"???
זונה!!!" צ'ילי חזר ערום כשגופו מלא דם והחזיק לה את הידיים
ביד אחת וביד השניה תפס אותה בצוואר. שקוף הרחיב לה את
הרגליים, עד שהיא כמעט נקרעה, והתחיל להכניס לה את הידית של
הסכין לכוס, היא התחילה לצעוק ושניהם התחילו לצחוק כשכל אחד
מרשה לעצמו לגעת בה ולעשות בה כרצונם, "קיפי...קיפי...תעזור
לי..." לחשה סטלה לקיפי שנפל על האדמה הפוף מהתחת, הוא התרומם,
הביט בה ובלי להסס שלף אקדח, כיוון אותו לראש של צ'ילי וירה.
הראש התנפץ והוא צנח ארצה, סטלה התרוממה מיד ורצה הצידה. קיפי
סיבב את ראשו לשקוף, הסתכל, כיוון את האקדח וירה, וגם שקוף
צנח, כשעיניו פתוחות ודם זורם מפיו. דממה השתררה במקום, ודמם
של שקוף וצ'ילי זרם בסדקים קטנים שהיו באדמה. הגעתי למקום,
שניהם היו פרושים כמו שני שטיחים אנורקסיים וקיפי עומד שם
כשלרגליו יושבת סטלה ומעיניה זולגות דעות של דם. לא הבנתי
כלום, אבל ידעתי שצריך לחזור. לא הצלחתי לשחרר את השאלקוץ, מה
שמביא מזל רע... ועד היום הזה אני מחכה, מחכה למזל הרע הזה
שיבוא...