אני לא יודעת למה אותך אני כל כך אוהבת
ולמה בשבילי אתה הכי מיוחד
ולמה כל שטות שאתה עושה גורמת לי לחייך
ולמה כל פעם שאנחנו מדברים אני לחוצה
ולמה אתה בא לבקר אותי בלילה
מחבק ומנשק אותי בחלומי
ולמה כל מילה שלך חדה כתער
אבל גם מתוקה כמו נשיקה
ולמה היד שלך רכה כל כך ונעימה
מה שאני כן יודעת זה
שאסור לי לחשוב עלייך בכלל
ובהחלט אסור לי לדמיין
ואסור לי להשלות את עצמי
ואסור לי לומר אילו ואולי
והאהבה שלי אלייך, כמה שהיא עמוקה
תמיד תשאר בתור פנטזיה רחוקה
ובכל זאת אותך אני אוהבת
ובשבילי אתה כל כך מיוחד
וכל שטות שאתה עושה גורמת לי לחייך
וכל פעם שאנחנו מדברים אני לחוצה
ואתמול שוב חלמתי עלייך
ואמרת שאותי אתה אוהב
ולמחרת בבוקר הוא זה שנישק אותי ולא אתה
והוא שזה שחלק איתי מיטה, ושמיכה, ושתיקה
ואתה היית צריך להיות שם במקומו
ולחלוק איתי מיטה ושמיכה
ובמקום שתיקה הייתי אומרת לך מאה פעמים
שאני אוהבת אותך
אבל אולי זו השתיקה שמחברת בינינו
שתיקה של אהבה דוממת
שאינה ממומשת ואינה מדב רת
אך היא החזקה מכל אהבה אחרת
אתה כל כך יפה כשאתה מביט בי
בעייניך הירוקות וממשיך ללכת
אני יודעת שהייתי מעדיפה שתעצור
אבל זה בלתי אפשרי
כל זה יחלוף לו כך לפחות נדמה לי
ואתה שוב תבקר אותי בחלום
ושוב אתה תהיה בשבילי הכי הכי מיוחד
בשבילי, אתה האחד.