א.
בראותי את ליבך
ומחשוף בפנייך,
לטיפה או דקירה
בליבי את נגעת.

לא חששתי ממך
לא חסכתי נפשי,
ואת מבטך הישן
עוד זוכר.

נגעת והלכת
לא השארת אף מזכרת
ואותי החזרת
שוב ליום האתמול

ב.
לבטים לבטים, מחשבות, אין אונים.
מה אעשה לא אפול על פנים.

עזרי נא, עזרי, תני לי יד וכתף.
אל תרשי לי לטעות לעוות את דמותך.

מעולם לא חששתי, רק חשתי לטוב.
אמרי נא, הראיני, לא הגיע הסוף.

ג.
ציפיתי בואך, אך מדוע שיקרת.  חיכיתי אני לראותך, אך איחרת.
בואי דברי נא, שפכי את ליבך.  כלצמא המים, כן לנפשי כל דברך.
כגודל חששך כן גדול הוא פחדי.  אומר לך הכל אתנתק מכבודי.
ואת את פחדך הניחי נא, לצידי.  דברי נא, דברי, וגלי את ליבי.
נהיה כך יחדיו לערב או שניים.  נפרד מן הסתם אם לא מחר,
מחרתיים.