זיכרון מפעם בי,
הולם בי.
לא נותן לי -
מנוח,
לא יכול לשכוח.
זיכרון ילדות,
אותי הפך - סרוט.
משחקי ילדים,
מלאים בישבנים,
חשופים,
לא נבוכים,
תמימים כילדים.
לנצח
אזכור את אותה הילדה
השכנה,
שבהסתר חשפה אלי ישבנה,
על המיטה הגדולה.
בעודה כה קטנה - ואני כה תמים
כך שיחקנו משחקי ילדים.
בה הסתכלתי,
התבוננתי,
הרחתי.
עת ריחה בזיכרוני נקבע
ואני מביט בתוכה,
התקבעה הסריטה.
והיום בבגרותי
זה עדיין - מגרה אותי
בטירוף של שיכור, או מסומם
אל הסם,
אני מתחרפן, מתחרמן ונידהם
כל גופי פועם מתעורר
איברי מיד מזדקר
כשאני מתכופף ורוכן לה מתחת -
כשאני מסתכל לה בפנים .... התחת.
|