א.

לאלהים שלי קוראים ידוד
אני את ידוד אוהב לעבוד

ידוד נותן לי שמחה וגיל
ואני נותן לו תפילה ופתיל

בכל הזמנים ידוד לצידי
והוא אינו עוזב אותי

ידוד שלי אלוק נחמד
אל תשאיר אותי לבד

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רוגז
לא יוכל להיות כל ימיו עם ידוד ברוגז

כי ידוד הוא אלוק כה חמוד, כה נחמד
כמו פרפר יושב על כף היד

שב תנוח
אל תירא
בוא ידוד, נראה אותך

בכל הדורות, היובלות, השנים,
אוהבים יהודים לעבוד אלהים.
אלהים שיוכל לעזור ולסבול,
לתת קצת יי"ש, וגם מה לאכול.
ועגיל לאשה, ולול לילדים.
ידוד הוא האל שאהבו היהודים.

האם גם אנחנו נוכל לראותו?
האם גם לנו יראה הדרו?

ידודי שלי, חמודי, מחמדי,
האם לא תחמול על זקן יהודי,
שעבר פרעות של תרפ"ט ותתנ"ו,
ות"ח ותש"ח, ושואה, וגלות?

ידוד חומל, וידוד מכסה, וכולם יודעים מה ידוד רוצה.
ידוד רוצה את הלב,
את לבם של כל היהודים אוהב.
וידוד לא רוצה שאהיה לא טבעי,
ושלא אעשה את אשר על לבי.
ובעזרת ידוד, אמשיך עוד ועוד,
לשחק עם תפארת, הוד, נצח יסוד.

אוכל לספר לכם עוד על ידוד,
אך אני צריך לילך לעבוד.

אעבוד על מנת שאוכל לאכול
אוכל על מנת שאוכל לא לסבול

ואוכל אז לומר בבטחה ובצליל
ידודי שלי אלוק לא-רגיל

ידוד שלי אלוק נחמד
לא עוזב אותי לבד

ב.
יש לי אשה ויש לה גם שם
וכל ימיה עובדת את השם

יתברך שמו לעד ולנצח,
ידוד נתן לה מזור ומנוח
לעמוד אל מול בדידות העולם
הגדול הרחב והנעלם

היא טפשה, האשה,
וכך שפר גורלה;
כי כמה שהאשה פחות תדע
כך שמחתה תגבר נורא

האשה שאתי מכסה
את ידיה ופניה, וגם את רגלה.

וכך היא מדברת עם ידוד,
שגם הוא יושב מאחרי פרגוד

ג.
----------
-------
-----------
--------
[צונזר]

ד.
העולם צועד לקראת גאולה שלימה ומזהירה
ואני עומד בתוכו.
וכל הדורות שהיו, לא יוכלו עוד להכיל אותי.
מי כמוני, באלים, ידוד?

ה.
אני אמרתי, "אלהים אני",
"בני עליון בני".

מלמעלה הורדתי טילים,
על בני התחתונים.

ו.
ידוד, חמול. לא אוכל עוד לשאת ולסבול.