ציפור עט / הרהור טרופי |
בפקקים של הבוקר
יד אחת על ההגה,
והשניה מקלפת ליצ'י טרי בין האצבע לאגודל
ממממ.... ליצ'י.....
ברמזורים אני מתרכזת
בתחושה המפתיעה שבין הקליפה היבשה והמחוספסת
לתחושת העור החלקלק עדין שבפנים
מכניסה את קצה הליצ'י לפה
בולשת אותו בלשוני בעדינות,
(הנהג שלפני מיטיב את כיוון המראה שלו פתאום)
כמעט אין לו טעם עד שנוגסים בו קלות
ואז....
מתיקות חמצמצה המתפשטת בחיך במהירות
צמרמורות עונג נמסות, מגע עור בעור
ואולי בעצם זה הליצ'י
שטועם אותי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|