כותב בשורות ריחניות בין שפתותיו של העולם
לוחש ללב ליבו של האוקיינוס ובועותיו המרצדות
ויש יאמרו כי אפשר לאכול את החיידק המזמזם בנתיבי ימייך
ואלה הם החיידקים בכבודם ובעצמם
וזה אשר ערום וחשוף ,יצרי הוא ולא אחר
וזאת אשר בדם שנאתי חרוטה, אכזבתי היא ולא אחרת
כבר נודע הסוד לרבי התכולה והצער
ויש יסתירו כי למדו את לקחם
ואלה הם הלקחים בכבודם ובעצמם
ויש מאין ויש מהנמצא
יש נסתרים מכוחה של האמיתה
כמו זה המחלל בסדק השערים הברוכים
ותופס פיסת כשל בין קירות לבנים
נראה ככותב במילים דחליליות על מחושיו של העולם
סותר את האמונה ממעלה ההר המשקיף וחמצנו המידלדל
והוא אשר יצליף בי ברבות הימים, זכרוני הוא ולא אחר
והיא אשר תטמיע משקעייה בי, נקמתי היא ולא אחרת
כבר ניתנה התענית לפחדני המעשה ודוחי הרגע
זה אשר ראיתי מרחף מעל מישור בשרני ומתחת רקיע מדמם
עוד מסרב להיכנע לטיפות המתחלפים ושירת הנבובים
ואין משם ואין מהנוכח
אין נסתרים מקולם של הפוסקים
|