עכשיו אני כבר לא פה.
אני מחכה למלאך עם הכנפיים הכחולות, הוא אמר שהוא יחזור עם
התשובות של כפות המוזנים של חיי, הוא אמר שזה אומר אם הייתי
ילדה טובה או לא, ואז הוא קילל ואמר שנימאס לו מילדים קטנים.
אני פוחדת, אני יודעת שעשיתי משהוא לא טוב.

שיחקנו  היום מחבואים ואני ושלומית מצאנו את המחבוא הכי טוב
מתחת למדרגות של חדר המורות. אף אחד לא מצא אותנו היינו שם מלא
זמן.
לא היה לנו מה לעשות אז שיחקנו בסבתא סורגת, שלומית הכי טובה
בסבתא סורגת שלומית הכי טובה בהכל. היא גם ממש יפה וממש
מצחיקה.
אני הכי אוהבת את שלומית, אני רוצה להיות אתה כל הזמן, היא הכי
חברה שלי, עכשיו אני כבר לא אוהבת אותה יותר בכלל. היא פיכסה.
בגללה אני פה.

אחרי ששיחקנו סבתא סורגת היא אמרה לי שהיא נורא אוהבת אותי כי
אני הכי חברה שלה. אמרתי לה שגם היא הכי חברה שלי וליטפתי לה
את השיער, ואז חיבקתי אותה, כי היא הכי חברה שלי, נגעתי לה
בפנים הסתכלתי על העיניים הכחולות שלה, ואז נתתי לה נשיקה בפה
כמו הגדולים.
ואז היא צעקה.

היא צעקה "מיכל נישקה אותי מיכל לסבית..."
ואז כל הבנים שמעו והם התחילו לצעוק "מיכל מלקקת בפוסי"
ואני בכלל לא יודעת מה הם צעקו, אני לא יודעת מה זה המילים שהם
אמרו.
והם באו ועשו לי רעש של למצוץ סוכרייה. וצחקו עלי ואמרו שאני
אוהבת לגעת בשדיים.  ואז הם התחילו לדחוף אותי ולהגיד לי
"לסבית מזדיינת".
אני נפלתי לתוך השלולית שליד הברזיה, ומשה ואורי התחילו
להשפריץ עלי מים עם בוץ ואבנים. ולהגיד שאני מלוכלכת ושהם לא
מבינים אך הם היו חברים שלי, ושהם ידעו את זה קודם כבר..

לא שמעתי יותר, הכל התחיל להסתובב, קמתי ורצתי.
רצתי דרך המגרש של הבנים, טיפסתי מעל הגדר האדומה ואז רצתי דרך
החורשה של הברושים ואז היה כביש ורצתי אפילו בכביש וכמעט דרסו
אותי
ואז ראיתי בור וחשבתי אולי ליפול לבפנים, כי אני ילדה רעה, כי
כולם שונאים אותי שעשיתי משהוא לא טוב, ואז נפלתי

נפלתי לתוך החור הגדול, הראש שלי נתקע במדרכה ושמעתי קרנץ כמו
רעש של פחית כמועכים אותה, ונהייה לי חור בראש ואז הראש יצא
לי, וראיתי את הגוף שלי מבחוץ, הכל היה עקום כמו בובת הברבי
ששברתי פעם.
ואז ראיתי אור חזק וראיתי את המלאך עם הכנפיים הכחולות.

עשיתי משהוא לא טוב, אני לא יודעת מה אבל בגלל זה אני פה.
הייתי ילדה רעה. אני פוחדת שהמלאך יעשה לי משהוא לא טוב, הוא
בטח יודע, מלאכים יודעים הכל.