|
כמובן שרצית אז לחיות את שלך
אני נזכר ביום שביקשת לכבות את נר השמש הקרב אלייך
רצית עולם מושלם שלם גם בלעדייך
היית אלוהים אלוקים ה' הבוראת הנראית
היית אדם קדמון פרהיסטורי פרימיטיבי עם זנב על הראש
היית אישה מדהימה, קוסמת של ממש
לא נרתעת משום עכבר
לא מנחש ולא מפיל
או אריה, רק אני
אני רוצה להיות אתך אבל את רק חומות
לעולם לא אבגוד בי בך בנו בינינו
בין הרים
לעולם לא אחמוד בין ערים אנשים
חתולים וכלבים ברחוב
אני יודע שרצית עכשיו להיות את בלבד
אני יודע עכשיו
אני רוצה גם עכשיו
אני רק שר לך מילים על נייר ממוחזר
שנכרת מאיזה עץ
מת שרוף ערוף גוויה ונחצה לרסיסים
אני רוצה רק אותך
אני רואה רק אותך
אני גם מת רק איתך. |
|
|
הייתי פופכוביץ'
ועיברתי לפופק.
יעקב פופק מסביר
את מקור שמו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.