|
כמה רציתי לישון אתך, מחובק
כמה רציתי את חיוכך ענוג
נישא אל שפתיי רכות
כמה רציתי לקוות שאין מחר
ואת בזרועותיי שלובות קמעה
כמה רציתי לשנוא אותך
מפלצונת שלי
לו רק ידעת
כמה רציתי לשכוח, לפרוח
להביט אל יום
חמוץ-מתוק
לצחוק לבכות לכאוב
לחיות
לעמוד בפינה סדוקת הקרשים
לרחף
לענטז
לעוף כמו ציפור
עכשיו אני מת
לו רק ידעת את האמת |
|
|
אין יחס ראוי
לבוחנת וזה כבר
נרשם לכם בתיק
האישי וזה ילך
אתכם עד לצבא,
ואחר כך לכל
מקום עבודה
שתנסו להתקבל
אליו.
אני אהרוס לכם
את החיים, אתם
תראו. כתם גדול
ובלתי מחיק
ילווה אתכם גם
באוניברסיטה,
ברבנות, בברית
ובבר מצווה.
הבוחנת בוחנת
גבולות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.