אלכס ריבקוב / כריסטין |
מדועה זאת אינך עונה לי?
מדוע תהלכיני בבנין הנטוש?
הרי את יודעת
התקדשנו בו לעוזבו לעולמי עד ומה זה?
מעבירה ידייך אל חולצתי הפוכה
פורטת על מיתרי גופי החיוור
ושפתי פועמות
מלטפת שיערי
לחיי
צווארי
ומותני
לעולם לא חשבתי, כריסטין, שזו תהה מתנתך לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|