הוא היה סתם אחד מעובדי מע"צ. הוא אפילו היה די מאושר. היתה לו
אישה ושני ילדים , הקטן בכיתה ג' הגדולה בי' . היה להם אפילו
כלב שחי יפה מאוד עם חתולי השכונה .יום אחד עלה לו הרעיון,
שישפר את רמת חייו ורמת החיים של הסובבים אותו , הוא החליט
להתחיל לסלול את הדרך שלו. כל יום הוא היה גונב קילו בטון
בעבודה ותמיד הוא היה מאשים את התאילנדי, כי הוא לא ידע עברית
ולא היה מסוגל להגן על עצמו . בבוקר לגנוב, בצהרים להאשים את
התאילנדי , ובלילה לסלול. אחרי עבודה של שבועיים ארוכים , הדרך
היתה מוכנה.היא התחילה מהדלת האחורית שלו ,הקיפה את הבית שלו
,ואת המלונה של הכלב שלו. אחרי שסיים באותו לילה, הוא שפך את
מה שנשאר מהבטון ,סביב הגלגלים של האוטו שלו.אחר כך ניגש למטבח
בביתו, להתחיל להכין לאשתו וילדיו, ארוחת בוקר גדולה. אחרי שהם
סיימו לאכול, הוא הוליך את כולם סביב הדרך שלו . אשתו התרגשה
מאוד ,ילדיו פחות, והכלב היה הכי מאושר.הוא הרגיש כאילו הוא
עשה משהו משמעותי.
הוא יצק מסביב לאושר שלו בטון , האושר שלו לא יברח.